<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קע"א</h1>
<h2>דף כ.</h2>
והמצוה הקע"א היא שהזהירנו מעשות קרחה בראש על המתים כמו שיעשו הסכלים. והוא אמרו יתעלה (ראה י"ד) ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. ונכפלה אזהרה זו בכהנים ואמר (ר"פ אמור) לא יקרחו קרחה בראשם להשלים הדין וזה כי מֵאמרו בין עיניכם היינו יכולין לומר כי הקודם מן הראש לבד ייאסר ולכן באר ואמר לא יקרחו קרחה בראשם לחייב על הראש כבין העינים. ואילו אמר גם כן לא יקרחו קרחה בראשם לבד היינו אומרים בין על המת בין שלא על המת ולכן באר שם למת. וכל מי שיגלה שער ראשו בקרחה על מת לבד כגריס לוקה. בין שהיה כהן גדול או ישראל לוקה על כל קרחה וקרחה מלקות אחת. וכן כפלו בכהנים (שם, ל"ת מ"ד—ה') ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת אמנם בא להשלים דין המצוה כמו שהתבאר בסוף מכות (כ'.).
